לפני מספר ימים אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק דיני ממונות , תשע"א 2011 .
הצעה זו הינה פרי עבודתה של ועדה שהשקיעה יותר מ-20 שנה והשתתפו בדיוניה מספר רב של משפטנים ומומחים למיניהם.
מספר רבנים הביעו צער על כך שהועדה "דאגה" להוציא מכלל המשתתפים בדיוניה נציגים של המשפט העברי, למרות שקיימת מחלקה מיוחדת במשרד המשפטים שהוקמה דווקא לצורך זה: הבאת עמדת המשפט העברי בהליך חקיקת חוקים.
בניגוד לאותם רבנים, אינני דוגל בהכנסת ו/או הטמעת המשפט העברי לתוך חקיקת מדינת ישראל. ראשית, המציאות המשפטית מוכיחה כי בית המשפט העליון דאג לבטל כל השפעה של המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט גם כאשר קיים חוק מפורש המפנה לעקרונות מורשת ישראל.
זאת ועוד, מקום המדינה, ובאופן עקבי ביותר, דאג בית המשפט העליון לצמצם את כוחה והשפעתה של מערכת בתי הדין הדנים עפ"י דין תורה/המשפט העברי. אותה מערכת מפוארת שליוותה את עם ישראל במשך שנות דור בתנאים הקשים ביותר ועבורה מסרו יהודים רבים את נפשם, הוקמה בישראל לא ע"י המחוקק הישראלי/היהודי אלא ע"י הכובש התורכי והושארה על כנה ע"י אבות המדינה היהודיים מטעמים קואליציוניים בלבד. ומאז דאגה הרשות השופטת "לתקן" את העוול ההיסטורי ולסלק את בתי הדין הרבניים מהבמה המשפטית הישראלית.
לע"ד, התשובה האמיתית והנכונה להצעת החוק הנ"ל כבר בדרך והיא מצויה בעבודתו של המכון לחקיקה הלכתית שבירושלים.
דיינים ומשפטנים הקשורים למורשת ישראל עמלים יחד בהכנת קובץ דיני ממונות עפ"י המשפט העברי התורני. כל חוק שהוכנס לקודקס האזרחי תורגם עפ"י המשפט התורני, באותה שפה משפטית מודרנית ובאותו מבנה.
בימים אלה ממש, יוצא לאור החוק הראשון בנושא ירושה. ובשבועות הקרובים יצאו בע"ה חוק המכר, חוק המתנה, חוק השכירות, חוק השבת אבידה. אנו מקווים שעד סוף השנה יצאו לאור כל חוקי הקודקס האזרחי ונוכל לחברם לקודקס אזרחי עפ"י המשפט העברי התורני.
הקודקס האלטרנטיבי עפ"י המשפט התורני יאפשר לכל אחד – דתי או לא – לדעת מהם זכויותיו וחובותיו עפ"י החוק הלאומי של עם ישראל.
שלום אטלי, עו"ד
|
